אחת הדילמות הדרמטיות ביותר בעולם המשפט המסחרי וחדלות הפירעון מתרחשת בצומת ההכרעה הקריטי שבו ניצבת חברה בקריסה: האם פניה מועדות לשיקום והבראה, או שמא גורלה נחרץ לפירוק וחיסול נכסיה? הכרעה זו אינה עניין משפטי גרידא; היא החלטה כלכלית הרת גורל המשפיעה על נושים, עובדים, ספקים ובעלי מניות. נדרשת כאן ראייה מערכתית המשלבת הבנה עסקית חדה עם מומחיות משפטית. בזירה מורכבת זו, בולטת גישתו האסטרטגית של עורך הדין גונן קסטנבאום, אשר בזכות הרקע הייחודי שלו המשלב חשבונאות ומשפטים, מתווה נתיב ברור ומחושב שנועד למקסם את התועלת הכלכלית מתוך הכאוס.
השלב הראשון בתהליך קבלת ההחלטות אצל גונן קסטנבאום הוא שלב הדיאגנוזה הפיננסית. בניגוד לעורכי דין רבים הניגשים לתיק מתוך הפרספקטיבה של סעיפי החוק בלבד, קסטנבאום, יוצא משרדי רואי החשבון הגדולים בעולם (KPMG ו-Arthur Anderson), ניגש תחילה למספרים. הוא בוחן את הדוחות הכספיים של החברה לא כ"מסמך", אלא ככלי אבחון חי. השאלה המרכזית העומדת לנגד עיניו היא האם לחברה יש "דופק" עסקי – כלומר, האם קיימת פעילות ליבה בריאה שיכולה לייצר תזרים מזומנים חיובי בעתיד, אם רק יוסרו ממנה החובות המעיקים והניהול הכושל. אם התשובה חיובית, הנטייה תהיה לכיוון הבראה והקפאת הליכים. אך אם הניתוח החשבונאי מגלה כי המודל העסקי קרס ואין היתכנות כלכלית, האסטרטגיה תופנה בנחישות לפירוק יעיל ומהיר.
כאשר הכף נוטה לטובת שיקום והבראה, האסטרטגיה של משרד ג. קסטנבאום ושות' היא אקטיבית וניהולית. המשרד אינו משמש כמשקיף מהצד, אלא נכנס בנעלי הנהלת החברה. הניסיון הניהולי שצבר גונן קסטנבאום מאפשר לו לייצב את הספינה בתוך זמן קצר: החל מעצירת ה"דימום" הכספי, דרך התייעלות תפעולית, ועד לניהול משא ומתן קשוח מול המערכת הבנקאית. היתרון הגדול שלו מול הבנקים והנושים המוסדיים טמון בשפה המשותפת: היכולת להציג תוכניות הבראה המבוססות על רציונל כלכלי מוצק, תחזיות תזרים אמינות ומדדים פיננסיים ברורים, בונה אמון ומאפשרת השגת הסדרי חוב יצירתיים המאפשרים לחברה הזדמנות שנייה.
מנגד, כאשר האופציה הנבחרת היא פירוק, גונן קסטנבאום אינו רואה בכך "מכירת חיסול" פסיבית. הראייה ארוכת הטווח שלו גורסת כי גם בפירוק יש לפעול להשבחת הנכסים טרם מימושם. גישה זו בולטת במיוחד בתיקי נדל"ן וקבוצות רכישה שקרסו. במקום למכור את הקרקע או השלד הבנוי במחיר הפסד, המשרד פועל לעיתים להשלמת התכנון, לשיפור היתרי הבנייה ואף לניהול הפרויקט עד לסיומו המוצלח. כך, בראייה אסטרטגית, הופך הכונס ליזם בפועל, והתמורה המתקבלת בקופת הפירוק עולה בעשרות אחוזים על הציפיות המוקדמות. היכולת לזהות את הפוטנציאל הגלום בנכס "מת", ולהפיח בו חיים גם בתוך הליך של פירוק, היא סימן ההיכר של המקצועיות בה נוקט המשרד.
שיקול מרכזי נוסף בניווט בין ההליכים הוא ההיבט של עבירות כלכליות והברחת נכסים. חלק מהאסטרטגיה של עו"ד גונן קסטנבאום היא ביצוע חקירות עומק לאיתור נכסים שהוברחו מהחברה ערב קריסתה. בתיקים בהם מתגלה כי בעלי השליטה רוקנו את החברה מתוכן, המעבר למסלול של פירוק וחקירה הופך להכרחי כדי להשיב את הגזילה. השילוב בין יכולות חקירה חשבונאיות לבין ליטיגציה תקיפה בבית המשפט, מאפשר למשרד להרחיב את "מסת הנכסים" העומדת לחלוקה, גם אם החברה עצמה אינה פעילה עוד.
לסיכום, הבחירה בין שיקום לפירוק אינה דיכוטומית, אלא נעה על רצף של שיקולים עסקיים, משפטיים ומוסריים. משרד הבוטיק במגדל לוינשטיין מציע ללקוחותיו, לנושים ולבתי המשפט מצפן מקצועי אמין בתוך הסערה. היכולת של עו"ד גונן קסטנבאום לראות את התמונה המלאה – מהפרטים הקטנים במאזן הבוחן ועד לחזון השיקומי הכולל – היא המאפשרת לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן אמת. בין אם מדובר בהחייאת חברה ובין אם במימוש נכסיה, המטרה נותרת אחת: מקסום הערך והשגת התוצאה הצודקת והכלכלית ביותר בנסיבות העניין.