שעון נוכחות לעובדים ע"פ חוק

שעון נוכחות לעובדים ע"פ חוק

כל בעל עסק צריך לשלוט בכמה אפיקים במקביל, כך שלצד בחירת סגל העובדים המתאים ביותר, מציאת הספקים האידאליים, חבירה למשרד רואי חשבון מקצועי ושיווק העסק באפיק הרצוי, על המעסיק גם להיות "גננת": לעקוב אחר שעות העבודה של העובדים, אך על מנת שהתחושה לא תהיה של "שוטר וגנבים", פותחו מגוון תוכנות מתקדמות, כאשר חשוב להתעדכן שכיום חובת המעקב היא לא על העובד אלא על המעביד, אם כי העובד מבצע זאת באופן מעשי.

רישום מתקדם

התיקון ב"חוק הגנת השכר" מעמיד את שעון הנוכחות במרכז השיח הציבורי. מעתה המעביד הוא זה שמנהל את רישום שעות העבודה, ובין היתר על המעביד להציג את הנתונים בתלוש השכר. כיצד זה מתבצע בפועל? די בפשטות, באמצעות אמצעים דיגיטליים, מכאניים, או אלקטרונים (בין היתר קיימים ממשקים אינטרנטיים ואף ניתן להתממשק באמצעות המכשיר הנייד) – כל עסק מוזמן לבחור בשיטה שנכונה עבורו, כאשר חשוב להבין שגם אם הרישום מתבצע באמצעות העובד, הרי שהמנהל (או האחראי מטעמו) צריך לאשר את הרישום.

ללא יוצא מהכלל

מהי משמעות התיקון? שכיום כולם מחויבים להיצמד לשעון נוכחות, גם עובדים שעד כה נהנו מפטור, משמע גם עובדים שנושאים במשרות אמון אישי, מנהלים ואף עובדים שאינם יושבים במשרד. הדרך השכיחה ביותר היא החתמת שעון נוכחות, אם כי לא הכול חיובי, וזאת כי יש עובדים שחשים מאוימים, חשים שהתרחיש החדש מעמיד אותם במצב של מעקב, אך כיוון שאין מדובר בהחלטה פרטית (אלא ביישור קו עם החוק), המעביד זוכה להסביר שאין זה תלוי בו, כך שהשאלה היחידה שיש לענות עליה היא כיצד מתכוונים לעקוב אחר שעות העבודה.

יתרונות השיטה

  • באמצעות שעון נוכחות ניתן לעקוב באופן מסודר אחר שעות העבודה.
  • מתאפשר לשים לב אלו עובדים מאחרים ואלו מרבים להיעדר.
  • קל להצביע על העובדים היותר מסורים.
  • ההתנהלות נוחה, מסודרת ואף זולה.
  • כאשר מוגש תלוש השכר החודשי אין פתח לוויכוחים, ולו כי הכול מתועד כהלכה: שעות נוספות, ימי עבודה בחגים וכדומה, כך שהבסיס לחישוב השכר, ימי מחלה ודמי הבראה מחושבים באופן מדויק.

בית הדין לעבודה

לצד יתרונות השיטה, עדיין עשויים להתעורר מחלוקות בין העובד למעביד (אם כי הרבה פחות), ועל כן טוב לדעת שאם הוויכוח אינו מגיע לידי החלטה, ולו כי לא קיים רישום של שעות העבודה, הרי שניתן להיעזר בפנייה לבית הדין לעבודה.

חוק הגנת השכר

סעיף 24 קובע שעל המעביד למסור תלוש שכר שמבוסס על פנקס שכר, ובו מצויים הנתונים הבאים: היקף המשרה, שעות וימי עבודה, ותק מצטבר, פרטי מעביד ועובד, מספר ימי עבודה, מיקום העבודה, עבודה בימי שבת, שעות נוספות, גובה שכר בסיסי ומספר ימי מחלה וחופשה שנוצלו.

לא רק חובת המעסיק

לאור הנאמר, כיום חובת ההוכחה עברה לצד של המעביד, אך לצד העובדה שעל מקום העבודה ליישר קו עם החוק, העובד אינו לגמרי נטול אחריות – עליו להגיש למעביד את רישום הנוכחות עבור השגת האישור. בהנחה שהעובד אינו עושה זאת, ברוב המקרים הוא ייצא מופסד בבית המשפט. שנסכם? המערכת המשפטית באה לקראת העובד, אך על שני הצדדים להתנהל באופן מסודר, וכיום בעידן הדיגיטלי המשימה יחסית פשוטה, ולו כי יש שעוני נוכחות שבין היתר מתחברים למערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת, כך שבאמצעות כמה לחיצות מקש נוצר תלוש שכר מסודר ומבוסס.

כתוב/כתבי תגובה