באופן די ברור, חייל אשר נמצא תחת המסגרת של משרד הביטחון הוא כזה שיש לו לא רק רשימה ארכה של חובות שעליהן הוא חייב לשמור ואותן למלא לפי הפקודות, אלא גם רשימה נאה של זכויות שאותן הוא כלל אינו מכיר עד לשעה שבה הוא חווה משהו שמעבר להתנהלות הרגילה של היומיום.
גם אם היא במסגרת צבאית. במקרים מעין אלה ההכרה בזכויות והקבלה של הזכויות הו דבר שיכול להתרחש באופן מיטבי רק על ידי הגשה של תביעה נגד הצבא, שכן אחרת לא יקבל אותו החייל דבר מעבר לדברים בסיסיים שניתנים באותו המצב, אם בכלל. מה קרוה כאשר אדם אשר נמצא בשירות משרד הביטחון חווה מצב של מחלה או פציעה? כאן זה חשוב להכיר את הסוגיות השונות לעומקן.
תביעה לקבלת טיפול רפואי
זה לא פשוט להתמודד מול מסגרות גדולות וכוחניות כאשר נמצאים מולן בתור אזרח אחד העם, וזה עוד יותר בעייתי כאשר עומדים נגד משרד הביטחון שקובע את סדר היום עבור כל חייל וחייל. קבלה של טיפול רפואי אולי נראית בתור דבר פשוט בשעה של פציעה או מחלה פשוטה, אבל במידה וישנו מצב רפואי יותר מורכב, כאן באה המיומנות וההיכרות של המערכת המשפטית לסיוע של חיילים ואנשים שנחשבים למניין האנשים שנמצאים תחת אחריות משרד הביטחון והצבא. את הזכויות הללו ואת הטיפולים הנדרשים חשוב לבצע תוך הגשה של תביעה לקבלה של טיפול רפואי על ידי ועל חשבון הצבא.
מגדירים תביעה מדויקת
האם חייל ימשיך לקבל טיפול רפואי על חשבון הצבא אם הוא נחשב לחייל אשר קיבל שחרור בשל מצבו הרפואי מן הצבא? האם נדרשת סיטואציה של "נידוב רפואי" עם עתירה אל וועדת הפרופיל או אל מדור ר"מ 2 ? מה המשקל של הדו"ח הרפואי בשעה של הגשת תביעה אל משרד הביטחון ועבור איזו מחלקה בכלל צריכים לייעד אותה? תביעה נגד הצבא היא כזו שחייבת להיות ממוקדת ומדויקת בכל שלב ושלב שלה, גם על מנת שלא תידחה על הסף, גם על מנת שלא תתארך יתר על המידה ובהחלט עבור החייל אשר רוצה לקבל את הזכויות שלו ולא לחוש כי הוא "הפסיד בקרב".