מאז ההשקה של פייסבוק, מיליוני משתמשים נמשכו אליו, בכדי לספק לחבריהם עדכונים, לשתף תמונות וכו'. אמנם פרסום מידע בפייסבוק עשוי להעניק לאנשים תחושת אנונימיות, במיוחד אם הפרופיל שלהם אינו משקף את זהותם האמיתית, פרסום מידע מסוים בפייסבוק עשוי, בין היתר, לספק בסיס לתביעת לשון הרע.
הוצאת לשון הרע בפייסבוק
עילת תביעה אחת שעלולה לנבוע מפרסום מידע בפייסבוק היא השמצת תביעת אופי. כדי להוכיח את השמצת האופי של הקורבן, דהיינו, לשון הרע בפייסבוק, צריך להראות שהלשון הרע שהתפרסמה, גרמה לפגיעה בקורבן והיא הייתה שקרית ולא הייתה הצהרה מיוחסת.
ההצהרה חייבת להיות מדוברת או כתובה. בדרך כלל מכונה השמצה מדוברת כ – "לשון הרע", בעוד שלשון הרע בכתב מכונה בדרך כלל "לשון הרע" גם כן.
מהי הטרדה?
בריונות ברשת ועלייה בהתנהגות מאיימת בערוצי המדיה החברתית הביאו מדינות רבות לחוקק חוקים האוסרים באופן מיוחד על הטרדה מקוונת (למדו את החוק, לכניסה לאתר לחץ כאן). גם אם חוקים כאלה אינם קיימים, חוקי הטרדה על ידי המדינה עשויים להוות בסיס לתביעה. זה עשוי לכלול מקרים בהם אדם מתחזה למישהו אחר ומתיימר לפרסם אותו.
מהי חדירה לפרטיות?
עילת תביעה נוספת שעלולה לנבוע מפרסום מידע בפייסבוק, היא פלישה לפרטיות. עילת תביעה זו, עלולה להתעורר כאשר המידע הפרטי של אדם מופץ בפייסבוק, או כאשר תמונות מביכות של אדם מופצות, כאשר לפרט, הייתה ציפייה סבירה לפרטיות.
נפגעתם מלשון הרע – מה עכשיו עושים?
דבר ראשון שעליכם לעשות הוא לפעול במהירות האפשרית, בכדי למצוא ולתעד את ההצהרות המשמיצות. כיבוי האש לפני שהיא מתפשטת הוא מהלך קריטי שאותו כדאי שתבצעו. ניתן לומר את זה במשפט: "שקר יכול לטייל ברחבי העולם בזמן שהאמת עסוקה בלבישת גרביים".